ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות באר שבע
|
1556-07
11/02/2008
|
בפני השופט:
פרסקי יעקב
|
- נגד - |
התובע:
רוט עינת
|
הנתבע:
1. סייל שופ 2. הכל לים בע"מ 3. אלקטרו קובי
|
פסק-דין |
1. 1. התובעת, חברת קיבוץ חצרים, הגישה בתיק זה תביעה שעילתה נובעת מרכישת כיריים קרמיות מהנתבעות 1-2 ברשת האינטרנט. התובעת רכשה את הכיריים במהלך מאי 2006. מדובר בכיריים קרמיות מתוצרת scholtes דגם MV32. התובעת קיבלה את הכיריים באמצעות הדואר בקופסת קרטון ללא כל סימון או הוראות מיוחדות למעט הוראות הפעלה באיטלקית שהוצגו בפני בית המשפט.
2. 2. הכיריים הותקנו במטבח בדירת התובעת במהלך חודש אוקטובר. התובעת הסבירה כי התקנת הכיריים נעשתה אז שכן רק במועד זה היה מתאים מבחינת המטבח ששיפצה להתקין את הכיריים. התובעת הזמינה בעל מקצוע, חשמלאי שהינו חבר קיבוץ, על מנת להתקין את הכיריים. די מהר ולאחר מספר שבועות התברר כי הכיריים גרמו לקצר כללי בדירה וכי הכיריים תקולות. הוראת החשמלאי היתה שלא להשתמש בכיריים אלו.
3. 3. התובעת נזקקה לשירות מהספק של הכיריים. התובעת עשתה ככול שביכולתה על מנת לברר מי צריך לתת לה את השירות. התובעת ציינה כי בעבר בכל רכישותיה באמצעות האינטרנט השירות שקיבלה באתרי אינטרנט היה מעולה, כולל השבת כספים מלאה למוצר לא מתאים.
4. 4. התובעת התקשרה לשירות הלקוחות של הנתבעת 1 אשר הפנתה אותה לשירות הלקוחות של הנתבעת 2. נציג הנתבעת 2 מסר לתובעת כי הגורם המטפל הוא הנתבע 3 ואף שלח לתובעת בפקס ביום 14.11.06 מסמך שהינו הזמנה מיום 3.5.06 לתובעת, מסמך של הנתבעת 3.
5. 5. נציג הנתבעת 3 מסר לתובעת כי לא הוא הגורם המתאים אלא עליה לפנות ליבואן שהינו הצד השלישי. הצד השלישי מסר לתובעת כי היא אינה רשומה אצלם ואין לה ברירה אלא לפנות בחזרה לגורם ממנו קנתה. לפיכך לא נותר לתובעת אלא להגיש התביעה.
6. 6. התובעת ציינה שבינתיים השתמשה בפלטה חשמלית ישנה שיש לה מגיל 18. כנראה שלמזלה כיוון שמדובר בקיבוץ הרי חלק מהארוחות של המשפחה ממילא לא נעשו בבית אלא בחדר האוכל.
7. 7. הנתבעות 1,2 הגישו כתב הגנה משותף. ביום הדיון הופיעו באמצעות ייצוג נפרד. עיקר טענות הנתבעות 1,2 הינן שהאחריות הינה של היבואן ואף שלחו במשותף הודעת צד שלישי ליבואן.
8. 8. נטען כי הנתבעת 1 הינה אתר אינטרנט בו מוצגים למכירה מוצרי חשמל שונים. אופיו של האתר הינו על דרך הצעת שטחי פרסום לגורמים חיצוניים כמו ספקים ויבואנים. לטענת הנתבעת 1 חיובה הינו כמו חיוב עיתון בשל הודעות שפורסמו בו. הנתבעת 1 אף ציינה כי עשתה הכול על מנת לעזור לתובעת אולם משום מה לא צירפה התובעת את היבואן לתביעתה.
9. 9. הנתבעת 2 טענה כי היא עצמה קונה את המוצרים מספקים והיא בעצם מתווך. חיובה של נתבעת 2 לטענתה הינה כמו לחייב את בעל המכולת באחריות לטיב הביצים או החלב שהוא מוכר.
10. 10. הנתבעות 1,2 טענו כי כנראה הבעיות בכיריים נגרמו בשל אשמתה של התובעת עצמה. נטען כי התובעת לא פעלה כפי שצרכן סביר צריך לפעול. נטען כי התובעת לא פנתה לשירות של היבואן על מנת להתקין את הכיריים וכי היצרן מיוצג על ידי הצד השלישי.
11. 11. נטען כי האחריות להספקת הוראות הפעלה בעברית מוטל על היבואן שהינו הצד השלישי. כן נטען כי לפי תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה) התשס"ו - 2006 האחריות על השירות מוטלת על הצד השלישי וביחס להפרות נוספות אשר העלתה התובעת. נטען כי הנתבעות 1-2 הגישו אף תלונה נגד הצד השלישי בשל מחדליו בטיפול בתובעת. התלונה הוגשה לגורמי הגנת הצרכן בשל ההתנערות הנטענית של הצד השלישי. הנתבעות 1-2 הכחישו את סכומי התביעה של התובעת.
12. 12. הנתבע 3 אשר נטען כי הוא הספק מטעם הנתבעות 1-2 הגיש כתב הגנה "ראשוני" כדבריו. הנתבעת 3 טענה כי היא דוחה את טענות התובעת וכי התובעת לא רכשה את המוצר ממנה. נטען כי ההזמנה נשלחה על ידי הנתבעת 2 לתובעת בפקס אך אין מדובר בחשבונית והיא מכחישה את הטענה כי היא שסיפקה את הכיריים לתובעת.
13. 13. הצד השלישי טען כי לא מכר ולא סיפק את הכיריים נשוא התובענה. נטען כי אין כל יריבות בין הצד השלישי לצדדים. נטען כי לא ברור מהו מקורם של הכיריים. נטען כי בכל המכירות של הצד השלישי מצויין במפורש כי אין לפתוח האריזה ללא טכנאי שירות. בכל מקרה, נטען כי אין לחייב את הצד השלישי באחריות למוצר שלא סופק על ידיה.
14. 14. כאן המקום לעצור ולציין מספר התפתחויות פרוצדורליות שהיו בתיק. ביום 25.11.07 התקיים דיון בתיק. לדיון זה לא התייצב נציג מטעם הנתבעת 3. בדיון זה טען נציג הנתבעת 1 כי אם יוכח כי הכיריים לא יובאו על ידי הצד השלישי הוא מוכן לקחת את כל האחריות לתביעה.
15. 15. בדיון זה הצהיר נציג הנתבעת 2 כי שוחח עם נציג הנתבעת 3 והוא אינו יודע למה לא הגיע. נציג הנתבעת 2 הצהיר כי בנתבעת 3 אמרו לו שקנו את הכיריים מהיבואן הוא הצד השלישי. הדיון האמור נדחה בשל היעדרות נציג הנתבעת 3.
16. 16. לקראת הדיון שנקבע ליום 6.2.08, הגישה התובעת ביום 26.12.07 בקשה לתיקון כתב התביעה באופן שהתביעה תוגדל בשיעור של 10,000 ש"ח בתוספת של עילת פיצויים לדוגמא בהתאם לשיקול דעת בית המשפט. הרקע לבקשה לתיקון התביעה הינו כניסתו לתוקף של
חוק הגנת הצרכן
(תיקון 21) התשס"ח - 2007 ולפיו נקבע כי בית המשפט רשאי להורות על פיצוי לדוגמא של הצרכן התובע.
17. 17. בהחלטת ביניים מיום 24.1.08 דחיתי את הבקשה לתיקון כתב התביעה, מהנימוקים כפי שציינתי בהחלטתי ובין היתר בשל המימד העונשי שבתיקון שאין להחילו רטרואקטיבית ובסיכום הדברים ציינתי כי לא שוכנעתי כי יש הכרח בתיקון התביעה.
18. 18. בנוסף, שלושה ימים לפני הדיון הנדחה, הוגשה על ידי הנתבעת 2 בקשה לתקן את כתב הגנתה באופן שבו יטען כי הגורם שסיפק את הכיריים לא היתה הנתבעת 3 אלא גורם אחר, חברה בשם אבי סופר אשר עובד באופן שוטף עם הצד השלישי.
19. 19. הצד השלישי התייחס לנושא בעת הדיון בפני. נטען כי ה"הוכחה" שצירפה הנתבעת 2 לטענתה החדשה הזו הינה חשבונית של חברת "החשמל הסיטונאי" שהינו מקבוצת אבי סופר. נטען על ידי הצד השלישי שרק משנת 2007 הוא בקשרי מסחר עם קבוצה זו. נטען כי בחשבונית מצויין דגם כיריים מס' T-32s שהינו דגם כיריים של גז ולא חשמל וכי אין חולק כי הכיריים שקיבלה התובעת הינם חשמליות מדגם 32mv.